העסק שלי הוא - אני

מהיום שיצאתי לעצמאות לפני 3 וחצי שנה הרגשתי שהמודל העסקי שמביא את העסק, השירותים, המוצרים לפני האדם המפעיל אותם לא הגיוני לכל זה נכנס כמויות הידע החיצוניות, כמויות היכולות והכישורים, החוכמה הפנימית הנמצאת בכל אחד ואחד מאיתנו והמתנות הטבעיות איך אפשר לכמת את זה לעסק, לשירותים, למוצרים שמייצגים את הדבר הגדול הזה שהוא אתה.

ובשנים האחרונות נעתי בין לזרום עם זה לבין להתנגד לזה משמעותית כמו מלחמה פנימית שהתקיימה בתוכי. להתאים או לא להתאים, לזרום עם הזרם של הבחוץ או עם הזרם של הבפנים. ואני לא יכולה להתכחש לזה יותר שאני לא מאמינה בזה לא מאמינה בלספר לעולם שאני כל הטייטלים האלה שאני נאחזת בהם.

אני מאמינה שאני הרבה יותר אני מחוברת ופתוחה לידע הדרוש לי בחיבור תמידי וכשאני מאמינה, כשאני פותחת את הלב אני מפתיעה את עצמי כל פעם מחדש על החוכמה הפנימית החבויה בי, על החיבור לבריאה ולקיום, החיבור לאדמה והחומר החיבור ומערכות היחסים בעולם. ואני אומרת את זה ככה, ופתאום זה תופס הד ומהצדדים, ככה בנחמדות - עולה אבל מה עם לא יבינו מה יקרה אז? מה יקרה אם לא יהיה לקוחות? ואני מוכנה ללכת עם הפחד הזה שכל כך חשוב לו שאני אהיה חלק שאני אתאים בצורה המתאימה ביותר.

הייתי רוצה שיפנו אליי לפי תחושה, לפי חיבור, לפי סיפור שיתחברו אליי כי מתחברים אליי ואחר כך לרמת השירותים, המוצרים שהם כלי העבודה שלי כאן בעולם.

אווווו לפעמים כל כך משחרר לכתוב וגם כל כך נעים ובא לי לעשות את זה כל היום